כלכלה מוסר והלכה, הולכים ביחד?

אנחנו חיים בעולם שכולו מושתת על ערכים של מסחר, רווח וכלכלה, כאשר הדבר הכי בולט בו הוא ההתרופפות של אמות המוסר וההלכה. למרות שהורינו גידלו אותנו, על ערכי מוסר והלכה, בהם אנחנו לומדים על איסורים הנוגעים לעבירות של גניבה ופגיעה בזולת, משום מה כאשר אנחנו באים לבחון את עולם המסחר, אנחנו מוצאים הרבה הפרות בוטות שפוגעות באופן פומבי ונחרץ בזולת. הפרות אלו מתבטאות בפעולות של גזל, הונאה וקיפוח אותם מבצעים הסוחרים כלפי הסוחרים האחרים וכלפי הצרכנים התמימים, אשר לא מודעים לפגיעה. כאשר האבסורד הוא כי כל הפרות אמות המוסר, נעשות באופן גלוי בשם התחרות החופשית במשק. מכאן נשאלת השאלה מהן הגבולות של התחרות המסחרית וכיצד נדע מתי אנחנו עוברים אותה?

תחרות במסחר על פי דברי ההלכה
כל סטודנט בפקולטת לימודי כלכלה, לומד כבר בשנתו הראשונה כי, אחד מאבני היסוד, עליהם מושתת הכלכלה של היום, היא התחרות בין כלל חברות המשק, על כיסו של הקניין. למעשה התחרות על כיסו של הקניין, קיימת מאז ומעולם, עדות לכך ניתן למצוא בשלל דברי החכמים שדנים על התרופפות המוסר והגזל במסחר. ר"י אלנקוה ניסח היטב בספר "מנורת המאור", את הסכנה להפרת אמות המוסר שבאה כתוצאה מהתחרות בין הסוחרים השונים בשוק. הוא טען כי אופיו של האדם מלא ברדיפה אחר הנאות העולם, רדיפה שמובלת על ידי חמדנות ולרוב גורמת לאדם להונות את הבריות, בכול הנוגע לביצוע פעולות של מסע ומתן בעסקים. כאשר מטרתם הסופית היא, שידם תהיה על העליונה. על פי ר"י אלנקוה, הסוחרים מרשים לעצמם להונות את הבריות, משום שמבחינתם זו אינה גניבה ואין שום איסור על כך. כך גם בנושא התחרות בין הסוחרים, הגזל וההונאה חוגגים, כמו שאומרים הכול מותר במלחמה, אהבה ועסקים. באותו נושא הרב י' אריאל טוען כי מעשה של פתיחת חנות לצד חנות הוא תקני, לעומת זאת מעשה של פתיחת צרכנייה לצד צרכנייה אינו תקני, משום שמדובר במקום מסחרי המיועד לצרכן מוגדר, לכן במקרה הזה צריך לפעול על פי אמות המוסר ומנהגי החסידות. כלומר, התחרות בין הסוחרים היא תקינה, כל עוד לא חורגים מאמות המוסר או כמו שאומר איסור הסגת הגבול : "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל" (דברים י"ט, י"ד).

אמות המידה המוסריות במסחר
איסור הסגת גבול, הוא בין אחד מדיני אמות המידה המוסריות המדוברות בכתובי החכמים. ניתן להבחין בה במגוון סעיפים הנוגעים לחוקי מסחר, קניין ותחרות. על פי דברי החכמים אסור לאדם להתחרות על זכות חברו, כמו שאסור לאדם לקפח את פרנסתו של חברו וכמו שאסור לאדם להשתמש בהמצאה של חברו ללא ידיעתו. כל אלה הם רק קמצוץ מדיני החכמים, אשר עוסקים באיסור הסגת גבול במסחר. על פי דינים אלה ניתן ללמוד על חומרת עברת הסגת הגבול, בכל הנוגע להפרת אמות המידה המוסריות במסחר, שפוגעות בפרנסתם של הבריות, פגיעה אשר מתאפיינת בהונאה וגזל. על ידי דיני איסורי הסגת הגבול השונים, החכמים באים להציב לסוחרים גבולות של דיני מוסר בל יעברו. הדינים השונים עוסקים בנושאים הנוגעים לתחרות המסחר בעיר, בישוב ובכפר, דינים שנוגעים להפרות מוסר במסחר וכלכלה שלצערנו נהוגים עד עצם היום הזה.

לסיכום, "עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע" (קדושין נ"ט ע"א). כלומר כל מי שנחשב למסיג גבול וכזה שמסכן את פרנסתם של הבריות, אינו זכאי לכול גמול השתלמות או חסדים ונחשב לרשע בעיני החכמים.